רקע של כלבי פקינז
הפקינז הוא גזע כלבים קטן שמקורו בסין, והוא אחד הגזעים העתיקים בעולם. עם היסטוריה של מעל 2,000 שנה, כלבים אלה היו נחשבים כקדושים בקרב בני האצולה הסינית.
תכונות אופי:
- לפקינז יש אופי עצמאי אך הוא מאוד נאמן לאנשים הקרובים אליו, ולעיתים מפתח קשר חזק עם בעליו העיקרי.
- זהו כלב רגוע שיכול להיות בטוח בעצמו, אך לא תוקפני.
- הוא כלב רגוע יחסית ולא דורש פעילות גופנית מרובה, ולכן מתאים היטב לחיים בבית, כולל לדירות קטנות.
מחלות שכיחות:
לפקינזים יש מספר בעיות בריאות אופייניות, בעיקר בשל מבנה הראש הפחוס:
- בעיות נשימה: בשל מבנה הפנים השטוח של הפקינזים, הם נוטים לבעיות נשימה. זה כולל תסמונת כלבים קצרי-גולגולת (ברכיצפליים). מצב זה עשוי לגרום לקשיי נשימה, במיוחד במזג אוויר חם או בלחץ
- בעיות עיניים: לפקינזים יש עיניים גדולות ופתוחות שעלולות להיפגע בקלות ולסבול מזיהומים, דלקות, או פגיעות כמו כיב קרנית. בעיות אלו דורשות תשומת לב וטיפולים רפואיים תכופים יותר.
- בעיות גב: בשל מבנה הגב הארוך יחסית, כלבים אלה יכולים להיות רגישים לכאבים ובעיות בעמוד השדרה.
- בריאות השיניים: מבנה הפה הקטן והצפוף של הפקינז גורם לנטייה להצטברות אבן שן ודלקות חניכיים. ביקורים סדירים אצל וטרינר לצורך ניקוי שיניים עשויים לעזור במניעת בעיות אלו.
- בעיות עור ואלרגיות: מבנה העור הרפוי של הפקינז, ובייחוד קפלי הפנים שלו, מגבירים את הסיכון לדלקות עור, חיכוכים ואדמומיות. בנוסף, הגזע נוטה יותר לפתח אלרגיות שעשויות לדרוש טיפול שוטף.
האם יש סוגים שונים של פקינז ומה ההבדל בין פקינז ננסי לפקינז לבן?
לפקינז אין תתי-גזעים רשמיים, אך קיימים כמה וריאציות שמבחינים ביניהם על פי מראה וגודל:
- מיניאטורי: קטן יותר מהפקינז הסטנדרטי, אך לא מוגדר באופן רשמי כגזע נפרד. גודלו הקטן יותר נוצר כתוצאה של ברירה גנטית.
- קיסרי: שם המתאר את הכלבים שגדלו בקיסרות הסינית, אשר יוצרו בשושלות אצולה סינית. לרוב נחשב ל"פקינז אמיתי" ומקורו מיוחס למשפחת הקיסר הסיני.
- פקינז בסטנדרט אמריקאי ופקינז בסטנדרט אנגלי: במדינות שונות קיימים תקני גזע שונים, בהם הסטנדרטים האמריקאי והאנגלי שכוללים הבדלים קלים במבנה הפנים והפרווה.
וריאציות אלו אינן רשמיות בגזע הפקינז, אך מספקות מבחר גודל ומראה לפי דרישות הבעלים או תערוכות כלבים.
גם פקינז לבן אינו נחשב תת-גזע רשמי של הפקינז, אלא מדובר פשוט בצבע נדיר יחסית לגזע זה. צבע הפרווה של הפקינזים יכול להשתנות ולהופיע בגוונים שונים, כולל גוונים של זהב, חום, שחור, ואף לבן.
הפקינז הלבן הוא תוצאה של גנים שאחראיים על בהירות הפרווה. הוא פופולרי במיוחד במזרח הרחוק ובקרב חובבי הגזע המחפשים צבעים ייחודיים.
תוחלת חיים
מהי התזונה המומלצת?
תזונה מומלצת צריכה להתמקד במזון באיכות גבוהה שמותאם לגזעים קטנים. עקב גודלו, מבנהו ומבנה הלסת הקטן. כאן מספר המלצות עיקריות:
- תזונה עשירה בחלבון: חלבון איכותי שמקורו בבשר יסייע לשמירה על מסת השריר והאנרגיה של הפקינז. חפשו מזון עם חלבון מקור ראשון, כמו עוף, דג, או כבש.
- שומן בכמות מאוזנת: שומן מספק אנרגיה ותומך בעור ובפרווה של הכלב. עם זאת, חשוב להימנע מכמויות מופרזות כדי למנוע השמנה.
- סיבים תזונתיים לתמיכה במערכת העיכול: פקינזים עלולים לסבול מבעיות עיכול. לכן חשוב לוודא שהתזונה כוללת סיבים מאוזנים כדי להקל על העיכול ולמנוע עצירויות.
- פורמולה מותאמת לבריאות הפה: בשל מבנה הלסת שלהם, פקינזים רגישים להצטברות של אבן שן. פורמולות מותאמות לכלבים קטנים או חטיפי בריאות דנטליים יכולים לעזור במניעת הצטברות אבנית.
- נמנעים מחומרים מלאכותיים: בחרו במזון נטול חומרי צבע, טעם ושימור מלאכותיים, שכן כלבים קטנים נוטים להיות רגישים אליהם יותר מאשר כלבים גדולים.
- ויטמינים ומינרלים: שילוב של ויטמינים A ו-E ונוגדי חמצון אחרים יסייעו בשמירה על בריאות המערכת החיסונית, ובייחוד שמירה על העור והפרווה הבריאים.
באופן כללי, מומלץ להתייעץ עם וטרינר להתאמה אישית. לכל כלב עשויות להיות דרישות תזונתיות שונות בהתאם לגילו, משקלו ומצבו הבריאותי.
אילוף כלבי פקינז
כלבי פקינז יועדו למטרות חברתיות ולא למשימות עבודה ולכן האילוף יכול להיות מאתגר יותר.
זהו גזע עצמאי ולעיתים עקשן. הנה כמה המלצות לאילוף פקינז בצורה יעילה:
- לאלף מגיל צעיר: גורים של פקינז נוטים ללמוד מהר יותר ולכן חשוב להתחיל את האילוף כבר בגיל צעיר, במיוחד לגבי חינוך לצרכים ושגרות יום-יומיות.
- קביעת גבולות וסבלנות: הפקינזים עשויים לבחון גבולות ולכן חשוב לקבוע גבולות ברורים ולשמור עליהם באופן עקבי. סבלנות היא מרכיב מפתח באילוף, כיוון שהם עלולים להיות עקשניים במיוחד.
- תגמולים חיוביים: עידוד דרך חיזוקים חיוביים כמו ממתקים, שבחים וליטופים עובדים טוב עם כלבי פקינז, שמגיבים טוב לאילוף המונע על ידי גמול ולא על ידי עונש.
- תרגילי סוציאליזציה: הפקינזים עשויים להיות זהירים עם זרים או בעלי חיים אחרים, ולכן חשוב לחשוף אותם למגוון אנשים, כלבים וסביבות. כך ניתן לפתח את הביטחון והחברתיות שלהם.
- אימון בפעילות גופנית מתונה: כלבי פקינז צריכים פעילות מתונה בלבד בשל מבנה גופם, ולכן תרגילים צריכים להתמקד במשחקי זריזות או אימונים קצרים המשלבים פקודות בסיסיות.
- תרגול פקודות בסיסיות: תרגול פקודות כמו "שב", "ארצה" ו"בוא" חשובים לשליטה בהתנהגותם ולשמירה על ביטחונם.
לסיכום
גזע שיועד להיות בן לוויה נהדר אך חשוב לעקוב ולשים לב לבריאותו, מדובר בגזע רגיש.
למרות גודלו מדובר בגזע שרוצה לשלוט בעניינים ולכן האילוף מאתגר.
