הרקע של גזע הביגל:
כלב מסוג ביגל הוא גזע כלבים עם היסטוריה ארוכה שמקורה באנגליה, במקור כלבי ציד לשועלים ולחיות קטנות אחרות.
ביגלים הופיעו לראשונה כבר במאה ה-15, ונחשבים לכלבי ציד מוכשרים בשל חוש הריח המפותח שלהם והיכולת לרוץ למרחקים ארוכים בעקבות ריח.
סוגים
- ביגל קטן:
- גובה: עד 33 ס"מ בכתף.
- זהו הסוג הקטן יותר, שמתאים יותר לגידול בבית, אך עדיין בעל תכונות האופי האנרגטיות והחברותיות של הביגל.
- ביגל גדול:
- גובה: בין 33 ל-38 ס"מ בכתף.
- הסוג הזה מעט גבוה יותר ויכול להיות יותר פעיל, אבל עדיין נשאר עם אותו אופי ידידותי ונמרץ.
בין שני הסוגים אין הבדל מהותי בהתנהגות או בתכונות, אך הכלב הגדול עשוי לדרוש יותר פעילות גופנית.
תכונות אופי:
- ידידותי ואנרגטי: הביגל הוא כלב חברותי מאוד ואוהב להיות בחברת אנשים ובעלי חיים אחרים. הוא כלב שמח, אקטיבי ואוהב לשחק.
- אינטליגנטי ועצמאי: למרות שהוא חכם, הביגל יכול להיות עקשן ועצמאי, מה שהופך את האילוף שלו לאתגר לעיתים.
- חוש ריח מפותח: הביגל ידוע ביכולת יוצאת דופן לעקוב אחר ריחות, ולכן משמש לעיתים קרובות ככלב עבודה במשימות כמו איתור חומרים אסורים.
- רועש: הביגל נוטה לנבוח לעיתים קרובות, בעיקר כאשר הוא משועמם או מזהה ריחות מעניינים.
מחלות שכיחות:
- השמנת יתר: הביגל נוטה להשמנה, במיוחד אם אינו מקבל מספיק פעילות גופנית או אוכל מזון לא מתאים. השמנת יתר עלולה להוביל לבעיות נוספות, כמו דלקות פרקים.
- דלקות אוזניים: בשל האוזניים הארוכות והנפולות של הביגל, הוא נוטה לדלקות אוזניים אם לא מנקים אותן באופן סדיר.
- דיספלזיה של מפרק הירך: בעיה נפוצה בגזעים קטנים יחסית, שבה המפרק אינו מתפתח כראוי, מה שיכול לגרום לכאבים ולבעיות בהליכה.
- אפילפסיה: מחלת אפילפסיה נפוצה יחסית בביגלים ויכולה לגרום להתקפים.
- בעיות עיניים: ביגלים עשויים לסבול מבעיות עיניים שונות, כמו גלאוקומה או ניוון רשתית מתקדם.
גזע זה אינו נוטה למחלות יותר מגזעים אחרים, אך יותר מכלבים מעורבים.
תוחלת חיים:
הביגל חי בממוצע בין 12 ל-15 שנים, אך תזונה נכונה ופעילות גופנית סדירה יכולים לעזור לו לחיות חיים ארוכים ובריאים.
אילוף כלב ביגל
אילוף כלב ביגל עשוי להיות מאתגר בשל האופי העצמאי והעקשן של הגזע, אך עם גישה עקבית וסבלנית ניתן להשיג תוצאות טובות. הנה כמה עקרונות חשובים לאילוף ביגל:
1. התחל בגיל צעיר
- ככל שתתחיל מוקדם יותר באילוף, כך יהיה קל יותר לביגל ללמוד התנהגויות נכונות. חשוב להתחיל בלימוד כללי הבית כבר מגיל צעיר, כשהכלב עדיין גמיש ופתוח ללמידה.
2. שימוש בחיזוקים חיוביים
- ביגלים מגיבים היטב לשיטות אילוף מבוססות על חיזוקים חיוביים, כגון מתן חטיפים, שבחים מילוליים וליטופים. חשוב לשמור על חיזוק חיובי עקבי כאשר הכלב מבצע את ההתנהגות הנכונה.
- ניתן להשתמש בחטיפים קטנים ובריאים כדי לשמור על ריכוזו של הביגל במהלך האילוף.
3. מניעת שעמום
- ביגלים הם כלבים אנרגטיים מאוד עם חוש ריח מפותח. הם יכולים להשתעמם בקלות ולהפוך להרסניים כאשר אינם מקבלים מספיק גירויים פיזיים ומנטליים. חשוב להקדיש להם זמן למשחקים, צעצועי חידה, ופעילות גופנית יומיומית כדי לשמור אותם עסוקים.
4. אימון בשליטה על רצועה
- בשל נטיית הביגלים לרדוף אחרי ריחות, חשוב לאלף אותם ללכת בצורה מסודרת ברצועה מגיל צעיר. תרגול הליכה רגועה וללא משיכה חיוני לאילוף מוצלח, שכן הם נוטים למשוך ברצועה כשמזהים ריח מעניין.
5. למידת פקודות בסיסיות
- ביגלים מסוגלים ללמוד פקודות בסיסיות כמו "שב", "אלי", "ארצה" וכדומה, אך נדרשת עקביות וסבלנות. החזרות והתמדה הן המפתח להצלחה, כיוון שביגלים עלולים להיות עקשנים ולוקח להם זמן ללמוד פקודות.
6. עבודה על רמת ריכוז
- בגלל הנטייה המולדת של הביגל לעקוב אחר ריחות, חשוב לעבוד על פיתוח היכולת שלו להישאר ממוקד במהלך האימונים. יש לבצע את האימונים במקום שקט וללא גירויים חזקים בהתחלה, ולאט לאט להעלות את רמת הקושי.
7. הימנע מעונשים
- הביגל הוא כלב רגיש מאוד, ושימוש בעונשים או צעקות עלול לפגוע במערכת היחסים ולגרום לכלב לפחד או להימנע מלשתף פעולה. עדיף להשתמש בגישה חיובית ולשמור על סביבה ידידותית.
8. סוציאליזציה
- חשוב לחשוף את הביגל למגוון מצבים, אנשים ובעלי חיים מגיל צעיר. סוציאליזציה טובה תסייע לו להתמודד עם מצבים חדשים ותהפוך אותו לכלב ידידותי ומאוזן יותר.
עם גישה חיובית, עקביות והרבה סבלנות, הביגל שלך ילמד במהירות כיצד להתנהג בצורה נכונה וישגשג כחבר נאמן במשפחה.
לסיכום
הביגל הוא כלב חכם וסקרן שמתאים למשפחות אקטיביות. אילוף נכון ייקל עליכם בגידול ותהנו משנים רבות של בן לוויה נהדר.
