נביחות של כלב

נביחות של כלב

נביחות הן הדרך של הכלב לתקשר עם הסביבה, ולכל נביחה יש סיבה מסוימת. הנה כמה מהסיבות העיקריות לנביחות:

תקשורת והתראה – כלבים נובחים כדי להגן על הטריטוריה שלהם ולהזהיר מפני זרים.
שעמום או חוסר גירוי מנטלי – כלבים שמשתעממים עלולים לנבוח מתוך תסכול.
חרדת נטישה – כאשר הכלב נשאר לבד לאורך זמן, הוא עשוי לנבוח באופן מוגזם.
בקשה לתשומת לב – כלבים רבים לומדים שנביחות גורמות לבעלים להתייחס אליהם.
התרגשות או משחק – כלבים נובחים כשהם מתלהבים בזמן משחק או כשפוגשים מישהו חדש.
פחד או לחץ – גירויים חזקים כמו רעמים, זרים או מקומות לא מוכרים יכולים לגרום לכלב לנבוח.
כאבים או אי-נוחות – כלב עלול לנבוח אם הוא חש בכאב או אי נוחות גופנית.
אינסטינקטים גזעיים – גזעים מסוימים (כמו כלבי שמירה ורועים) נובחים יותר מאחרים מטבעם.

💡 איך להפחית נביחות מוגזמות?
 ודאו שלכלב יש מספיק פעילות גופנית וגירוי מנטלי.
 התעלמו מנביחות שמטרתן תשומת לב, אך תגמלו על התנהגות שקטה.
 חשפו את הכלב בהדרגה לגירויים שגורמים לו לנבוח.
 פנו לייעוץ מאלף אם הנביחות הופכות לבעיה קבועה.

האם יש גזעים מסויימים שנובחים יותר?

ישנם מספר גזעי כלבים הנוטים לנבוח יותר מאחרים:

 טריירים – גזעים אלו נוטים להיות קולניים יותר ולנבוח בתדירות גבוהה יותר.

גזעים נורדיים – כלבים מגזעים כמו האסקי ידועים ביללות ונביחות רבות יותר.

כלבי שמירה – גזעים שפותחו לשמירה על רכוש או בעלי חיים נוטים לנבוח יותר כדי להתריע על סכנות פוטנציאליות.

חשוב לציין שלא כל הכלבים מגזעים אלו בהכרח ינבחו יתר על המידה. התנהגות הכלב תלויה גם בגורמים נוספים כמו אילוף, סביבה וחינוך על ידי הבעלים.

לעומת זאת, ישנם גזעים הידועים כשקטים יותר:

1. באסנג'י: גזע כלבים יפני קטן שנודע בשקט שלו.

2. גרייהאונד: נחשבים לכלבים שקטים ביותר.

3. קאבאליר קינג צ'ארלס ספניול: גזע ספניולים קטן עם מזג נוח ורגוע שאינו נוטה להרבות בנביחות.

חשוב לזכור שנביחה היא התנהגות טבעית לכלבים, והיא משמשת כאמצעי תקשורת ותגובה לסביבה.

אם נביחות היתר מהוות בעיה, מומלץ לעבוד עם מאלף כלבים מקצועי כדי למצוא פתרונות מתאימים

נביחות כלבים – כיצד למזער אותם?

להפחתת נביחות של כלב בבית ניתן לנקוט במספר שיטות יעילות:

1. אילוף והתעלמות : למדו את הכלב את הפקודה "שקט" וחזקו אותו כשהוא מציית. התעלמו מנביחות מיותרות ותגמלו התנהגות שקטה.

2. זיהוי וטיפול בגורמים: נסו לזהות מה גורם לכלב לנבוח (רעשים, עוברי אורח) ועבדו על חשיפה הדרגתית לגירויים תוך חיזוק התנהגות רגועה.

3. פעילות גופנית : וודאו שהכלב מקבל מספיק פעילות. כלב עייף ורגוע פחות נוטה לנבוח ללא סיבה.

4. הבנת שפת הגוף: למדו לזהות סימנים מקדימים לנביחה (כמו גוף קפוא או תזוזת אוזניים) וחזקו את הכלב ברגעים אלו לפני שהוא מתחיל לנבוח.

5. חיזוק העדר נביחות: שבחו את הכלב כשהוא לא נובח, במיוחד ברגעים שבהם הוא היה עשוי לנבוח אך נמנע מכך.

6. הפחתת רגישות: חשפו את הכלב בהדרגה לגורמי הנביחה (כמו דפיקות בדלת) תוך כדי תגמול על התנהגות שקטה.

7. זמן איכות: הקדישו זמן איכות לכלב על בסיס קבוע, אך לא כתגובה לנביחות דרשניות.

זכרו כי שינוי הרגלי נביחה דורש סבלנות והתמדה. עם יישום עקבי של שיטות אלו, סביר להניח שתראו שיפור משמעותי בהתנהגות הכלב שלכם.

נביחות של כלב – זיהוי הגורם

כדי לזהות את הגורמים לנביחות של כלב, יש לשים לב למספר גורמים:

1. תזמון: שימו לב מתי הכלב נובח – האם זה קורה כשאתם יוצאים מהבית, כשמגיעים אורחים, או בשעות מסוימות ביום.

2. סביבה: בחנו את הסביבה בזמן הנביחות – האם יש רעשים חיצוניים, אנשים או חיות אחרות בסביבה.

3. שפת גוף: התבוננו בשפת הגוף של הכלב בזמן הנביחות – האם הוא נראה מתוח, נרגש או מפוחד.

4. סוג נביחה:  הקשיבו לטון ולקצב של הנביחות – נביחות קצרות וחדות עשויות להצביע על התראה, בעוד נביחות ממושכות יותר עשויות להיות סימן לשעמום או חרדה.

5. תגובת הסביבה:  שימו לב כיצד הסביבה מגיבה לנביחות – האם הכלב מקבל תשומת לב או תגמול כלשהו.

6. רמת פעילות: בדקו את רמת הפעילות של הכלב – האם הוא מקבל מספיק פעילות גופנית ומנטלית.

7. מצב בריאותי: שקלו אם יש שינויים במצב הבריאותי של הכלב שעלולים לגרום לאי נוחות או כאב.

8. שינוי בשיגרה:  חשבו על שינויים אחרונים בשגרת החיים שעלולים לגרום לחרדה או בלבול.

זיהוי מדויק של הגורמים לנביחות יאפשר לכם לפתח אסטרטגיה יעילה להתמודדות עם הבעיה ולשפר את איכות החיים הן של הכלב והן של סביבתו.

לסיכום

במידה והנביחות מתגברות והופכות חריגות, מומלץ לבדוק אצל וטרינר אם הסיבה היא בריאותית