בישראל ישנם מספר גזעי כלבים המסווגים כמסוכנים על פי החוק. חוק הסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג-2002, מגדיר כלבים אלו ומציב מגבלות מסוימות על גידולם, החזקתם וטיפול בהם. הנה רשימה של הגזעים המסווגים כמסוכנים בישראל:
גזעים מסוכנים:
- אמסטף (American Staffordshire Terrier)
- בול טרייר (Bull Terrier)
- בול טרייר מיני (Miniature Bull Terrier)
- בולדוג אמריקאי (American Bulldog)
- דוגו ארגנטינו (Dogo Argentino)
- מסטינו נפוליטנו (Neapolitan Mastiff)
- פיטבול טרייר (American Pit Bull Terrier)
- רוטוויילר (Rottweiler)
- סטאף אנגלי (Staffordshire Bull Terrier)
- טוסה אינו (Tosa Inu)
מעבר לגזע הכלב, ישנם מספר פרמטרים והתנהגויות שיכולים להגדיר כלב כמסוכן. החוק והתקנות בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, מתייחסים לגזעים מסוימים כ"מועדים לפורענות", אך חשוב להבין שכל כלב יכול להיות מסוכן בתנאים מסוימים ובנסיבות מסוימות. הנה כמה גורמים שמגדירים כלב כמסוכן מעבר לגזע שלו:
1. היסטוריה של התנהגות תוקפנית
- תקיפות קודמות: כלב שתקף בעבר אנשים או בעלי חיים אחרים עלול להיחשב כמסוכן. ההיסטוריה של התנהגות תוקפנית נחשבת לסיכון מוגבר להתרחשות תקיפות נוספות.
- נשיכות: כלב שנשך מישהו, במיוחד אם הפציעות היו חמורות או חוזרות, ייחשב כמסוכן.
2. תכונות התנהגותיות
- תוקפנות מוגזמת: כלב שמפגין תוקפנות בלתי נשלטת כלפי אנשים או בעלי חיים, גם ללא פרובוקציה, יכול להיחשב כמסוכן.
- הגנה על טריטוריה: כלבים שמגינים בצורה אגרסיבית על טריטוריה או על בעליהם עלולים להוות סיכון.
3. אימון וטיפול לא מתאים
- היעדר חינוך: כלבים שלא עברו אילוף בסיסי או חינוך יכולים לפתח התנהגות לא נשלטת ותוקפנית.
- התעללות או הזנחה: כלבים שעברו התעללות או הזנחה עלולים לפתח תוקפנות כתוצאה מטראומה או פחד.
4. מצבים רפואיים
- כאבים ומחלות: כלב שסובל מכאבים או מחלות מסוימות עלול להפגין תוקפנות כתוצאה מכאב או אי נוחות.
- מצבים נוירולוגיים: בעיות נוירולוגיות או הורמונליות יכולות לגרום להתנהגות תוקפנית ולא צפויה.
5. חוסר חברתיות
- חוסר חשיפה: כלב שלא נחשף כראוי לסביבה, לאנשים ולבעלי חיים אחרים עלול לפתח פחד ותוקפנות כלפיהם.
- בדידות ממושכת: כלבים שמבלים זמן רב לבד עלולים לפתח התנהגות תוקפנית כתוצאה משעמום או תסכול.
6. תנאי סביבה
- סביבה לחוצה: כלבים שנמצאים בסביבה לחוצה או מאיימת עלולים להפגין תוקפנות כהגנה עצמית.
- היעדר מקום בטוח: כלב שאין לו מקום בטוח להרגיש מוגן בו עלול להיות תוקפני כתוצאה מחוסר ביטחון.
מגבלות על החזקת כלבים מסוכנים:
על פי חוק הסדרת הפיקוח על כלבים, ישנן מספר מגבלות המוטלות על בעלי כלבים מסוכנים:
- חובת רישוי: על הבעלים להחזיק ברישיון מיוחד לכלב מסוכן.
- עיקור וסירוס: כלבים מסוכנים חייבים להיות מעוקרים או מסורסים, אלא אם כן ניתן פטור מיוחד.
- הגבלת גיל: אדם מתחת לגיל 18 אינו רשאי להחזיק כלב מסוכן.
- זיהוי ושבבים: על הכלבים להיות מסומנים בשבב אלקטרוני לזיהוי.
- חובת מחסום ורצועה: כלבים מסוכנים חייבים להיות מוחזקים עם מחסום פה ורצועה בעת יציאה למרחב הציבורי.
- ביטוח צד ג׳ לכלב: בעלי כלבים מסוכנים מחויבים לרכוש ביטוח צד ג' לכיסוי נזקי גוף שייגרמו על ידי הכלב.
- אין להעביר כלב מסוכן לאדם פרטי
- אסור לייבא כלב מסוכן
עונשים וקנסות
הקנס על טיול עם כלב מסוכן ללא מחסום הוא 1,000 ש״ח ויבוא כלב מסוכן ללא היתר יעמוד על 10,000 ש״ח.
מי שמחזיק כלב מסוכן ומאפשר את יציאתו מעבר לשטח הפרטי שלו דינו יהיה 6 חודשי מאסר.
מי שמחזיק כלב מסוכן בניגוד להוראות החוק דינו שנת מאסר
ביטוח כלבים מסוכנים
בחוק נקבע כי שר החקלאות רשאי להתנות רישוי של כלב מסוכן בביטוח צד ג׳ כנגד פגיעות גוף ורכוש, אך חובה כזו לא נקבעה בתקנות.
למרות זאת, הרבה בעלי כלבים עושים ביטוח כזה על מנת להימנע מהוצאות גבוהות כתוצאה מתקיפה של הכלב.
חשוב לוודא עם הגורם המבטח שאין החרגות לגזעים מסוכנים ושניתן לבטח את הגזע הספציפי, מומלץ להיות כנים לגבי פרטי הכלב כי
לעיתים גם גזע מעורב נחשב כמסוכן. כיסוי צד ג׳ נע בין 200,000 ש״ח- 700,000 ש״ח.
מקרים בהם ניתן לתבוע את בעלי הכלב המסוכן
במידה ואדם נתבע על נזק גוף שנגרם לאדם אחר ע"י הכלב – חייב הבעלים של הכלב לפצות את הניזוק, גם אם הוא לא התרשל, אלא אם כן:
- האדם שנפגע הסיג גבול לשטח פרטי
- האדם שנפגע תקף את בעלי הכלב או מישהו מקרוביו
- האדם שנפגע התגרה בכלב
לסיכום
החוק בישראל מחמיר ומסדיר את ההחזקה והטיפול בגזעים מסוכנים כדי למנוע מקרים של תקיפה ונזק. חשוב מאוד לבעלי כלבים מסוכנים להכיר את ההגבלות והחובות המוטלות עליהם ולהקפיד לפעול בהתאם לחוק. שמירה על הכללים הללו תסייע למניעת תקריות לא נעימות ותאפשר חיים בטוחים יותר גם לבעלי הכלבים וגם לסביבתם.
בעוד שגזע הכלב עשוי להוות אינדיקטור ראשוני לגבי סיכון פוטנציאלי, ההתנהגות, ההיסטוריה, הבריאות, האימון, והתנאים הסביבתיים הם גורמים מכריעים בקביעת האם כלב מסוים מהווה סיכון כמסוכן. כלב מוגדר כמסוכן לא רק על פי הגזע שלו אלא גם לפי ההיסטוריה ההתנהגותית שלו, הדרך שבה הוא מטופל, והתנאים בהם הוא חי. חשוב לבעלי כלבים להיות מודעים לגורמים אלו ולפעול באופן אחראי כדי למנוע תקריות ולהבטיח את ביטחון הכלב והסובבים אותו.
