כלבים היפואלרגניים מפחיתים את הסיכוי לאלרגיות שבני אדם עלולם לחוות בסביבת הכלב.
בני אדם עשויים לפתח אלרגיות לכלבים בגלל חשיפה לחלבונים המצויים בקשקשים, רוק, שתן ופרווה של הכלב. האלרגיות יכולות לבוא לידי ביטוי במגוון תסמינים, הנעים מתגובות עוריות ועד בעיות נשימה. הנה האלרגיות השכיחות והגורמים להן:
1. אלרגיה לקשקשים (תאי עור מתים):
קשקשים הם אחד הגורמים המרכזיים לאלרגיה לכלבים. תאי עור מתים של הכלב משתחררים באופן טבעי לאוויר, ועלולים לגרום לתגובה אלרגית כאשר נשאפים על ידי אנשים רגישים. קשקשים עלולים להיצמד לרהיטים, שטיחים ולבגדים, ולגרום לתסמינים גם לאחר שהכלב עוזב את החדר.
2. אלרגיה לרוק הכלב:
רוק הכלב מכיל חלבונים אלרגניים שעלולים לעורר תגובה אצל אנשים עם רגישות. כאשר כלב מלקק את עצמו, הרוק מגיע לפרווה ומתחיל להתייבש ולהשתחרר לסביבה יחד עם הקשקשים, מה שמגביר את הפיזור של האלרגנים באוויר.
3. אלרגיה לשתן הכלב:
חלבונים אלרגניים מצויים גם בשתן של הכלב. אם הכלב עושה את צרכיו בתוך הבית או בגינה, חשיפה לאלרגנים שנשארים על הקרקע או על חפצים עלולה לגרום לתגובה אלרגית.
4. אלרגיה לפרווה:
האלרגיה אינה נגרמת ישירות משיער הכלב, אלא מהחלבונים שנמצאים עליו (בעיקר מהרוק והקשקשים). למרות זאת, כלבים שמשירים שיער בצורה משמעותית יכולים לפזר יותר אלרגנים בסביבה, מה שעלול להחמיר את התסמינים אצל אנשים רגישים.
תסמינים נפוצים של אלרגיה לכלבים:
- גירודים באף, בעיניים או בגרון
- נזלת ועיטושים
- עיניים דומעות ואדומות
- קשיי נשימה, שיעול או צפצופים
- פריחה על העור, במיוחד במגע ישיר עם הכלב
- במקרים חמורים יותר: התקפי אסתמה אצל אנשים הסובלים מאסתמה
טיפול באלרגיה לכלבים:
- היגיינה: שטיפת ידיים לאחר כל מגע עם הכלב, והקפדה על ניקיון הסביבה.
- טיפוח קבוע: הברשת הפרווה של הכלב באופן תדיר ורחיצת הכלב יכולים להפחית את פיזור האלרגנים.
- הגבלת כניסת הכלב: מניעת כניסת הכלב לחדרי שינה יכולה להפחית את החשיפה לאלרגנים בזמן השינה.
- תרופות: אנטיהיסטמינים ותרופות אחרות הניתנות במרשם רופא עשויות להקל על התסמינים.
מה הם התכונות ומי הם הגזעים ההיפואלרגניים?
כלבים היפואלרגניים הם גזעי כלבים שמייצרים פחות אלרגנים מאשר גזעים אחרים, ולכן יש להם סיכוי קטן יותר לעורר תגובות אלרגיות בקרב אנשים רגישים. אלרגיה לכלבים נגרמת בעיקר מהחלבון הנמצא ברוק, בשתן ובקשקשים (תאי עור מתים) של הכלב, ולא משיער הכלב עצמו כפי שנהוג לחשוב.
תכונות של כלבים היפואלרגניים:
- נשירה מועטה: כלבים שאינם משירים פרווה בצורה משמעותית נחשבים לפחות אלרגניים, מכיוון שיש פחות תאים מתים שמתפזרים באוויר.
- פרווה שמצריכה טיפוח תדיר: כלבים עם פרווה ארוכה שמצריכה טיפוח וסירוק קבועים, כמו פודל, מסירים פחות קשקשים בסביבה, מה שמפחית את החשיפה לאלרגנים.
- ייצור מופחת של רוק: רמות הרוק שהכלב מייצר יכולות להשפיע על תגובות אלרגיות. גזעים שמייצרים פחות רוק נחשבים בטוחים יותר לסובלים מאלרגיות.
גזעים היפואלרגניים נפוצים:
- פודל (Poodle) – נחשב לאחד הגזעים הכי ידידותיים לאנשים עם אלרגיות בשל הנשירה המועטה.
- ביאשון פריזה (Bichon Frise) – בעל פרווה מתולתלת שנשארת בגוף ולא מתפזרת באוויר.
- שנאוצר (Schnauzer) – גזע שיש לו שלוש גדלים (מיניאטורי, בינוני וגדול) והנשירה שלו מועטה.
- מאלטז (Maltese) – גזע קטן עם פרווה ארוכה שאינה נושרת הרבה.
- כלב אפגני – שייך למשפחת כלבי הרוח
- מלטיפו – נוצר מהרבעה של מלטז ופודל טוי
- גריפון בריסלי – קטן ושובב שלא משיר שיער
- קוטון דה טולייר – הברשה קבועה של הפרווה כל חודש
- כלב מים פורטוגזי – כלב גדול שלא משיר שיער
- לאסה אפסו – אינטליגנטי ומסור בעל שיער ארוך
- הוואנז – מקור בקובה, קטן ומתוק
- בולונז – אחד המתוקים שיש, מצוין עם ילדים
- יורקשייר טרייר – גזע ננסי מלא אהבה
מה ניתן לעשות בנוסף בכדי לצמצם תסמינים של אלרגיה?
. שימוש במסנני אוויר (HEPA):
התקנת מסנני אוויר עם טכנולוגיית HEPA (High-Efficiency Particulate Air) יכולה לסייע בלכידת חלקיקים אלרגניים קטנים כמו קשקשים ורוק של הכלב שנישאים באוויר. מסננים אלו מצמצמים את ריכוז האלרגנים באוויר בבית.
2. שאיבת אבק וניקוי תדיר:
ניקוי הבית, במיוחד שטיחים, רהיטים ומצעים, הוא חשוב להקטנת חשיפה לאלרגנים. שימוש בשואב אבק עם מסנן HEPA יכול לסייע בלכידת אלרגנים ביעילות גבוהה יותר מאשר שואבים רגילים.
3. רחיצת הכלב באופן קבוע:
רחיצת הכלב לפחות פעם בשבוע עם שמפו מיוחד יכולה לעזור בהסרת הקשקשים והאלרגנים שנמצאים על הפרווה. זה לא רק מפחית את רמת האלרגנים, אלא גם שומר על פרווה נקייה ובריאה.
4. שמירה על רהיטים "ללא כלב":
כדי למנוע הצטברות של אלרגנים, כדאי לשמור על רהיטים מסוימים כמו ספות או כיסאות ללא גישה לכלב. בנוסף, מומלץ להשתמש בכיסויי רהיטים שאותם ניתן לכבס.
5. הגבלת אזורי שהות הכלב:
כדאי להגדיר לכלב אזור שהות מסוים בבית ולמנוע ממנו גישה לחדרי שינה או מקומות שבהם שוהים לזמן ממושך. כך אפשר לצמצם את החשיפה לאלרגנים בשעות השינה וההתאוששות.
6. החלפת מצעים תדירה:
החלפת מצעים בתדירות גבוהה, יחד עם ניקוי ותחזוקה של המיטה או הסדינים שבהם הכלב נמצא, יכולים להפחית את החשיפה לאלרגנים בלילה.
7. ייעוץ רפואי:
במקרים שבהם התסמינים חזקים במיוחד, ייתכן שכדאי לשקול טיפול רפואי כגון אנטיהיסטמינים, סטרואידים, או חיסונים לאלרגיה. ניתן להתייעץ עם רופא מומחה לאלרגיות לקבלת טיפולים ממוקדים.
חשוב לדעת:
כלבים היפואלרגניים לא מבטיחים העדר מוחלט של אלרגיות, אלא רק מקטינים את הסיכוי. אנשים הרגישים לאלרגנים צריכים להקפיד על היגיינה אישית ותדיר טיפול בכלב כדי לצמצם את החשיפה לאלרגנים.
